מסלולים מומלצים

יום 1: טיסה לרומניה, נחיתה לאחר שעתיים וחצי בשדה התעופה אוטופן בבוקרשט. שדה התעופה נמצא 17 ק"מ ממרכז העיר. נסיעה עם נלו ברכב ממוזג לעבר סיניה הנמצאת בהרי הקרפטים , נסענו דרך פלויישט. באזור פלויישט משאבות של קידוחי נפט לאורך הדרך בצדי הכביש. זהו אזור הנפט החשוב ביותר של אירופה. מבוקרשט לסיניה נסענו שעתיים וחצי, 135 ק"מ, בכביש E60 כל הדרך ליווה אותנו עץ הדובדבן במלוא פריחתו. יצאנו לסיור בעיר סיניה. השם ניתן למקום על-ידי מיכאל קנטקוקוזינו, שביוזמתו הוקם מנזר סיניה בשנת 1695, לפי הדגם של מנזר סנטה קתרינה בסיני.
בתים יפים ומעניינים. הנוף מסביב פראי, ירוק, וצח. פסגות ההרים מושלגות ובשיפולי ההרים יערות של עצי אשוח, אשור, אלון ועוד. נוף ההרים הפסטורלי והמבנים הקלאסיים, העומדים כעדות לעברה המפואר של העיירה, העניקו לה את הכינוי "הפנינה של הרי הקרפטים".
נסענו לפראדיאל בעמק פאחובה לאורך נהר פאחובה הזורם בשצף קצף. בדרך לפראדיאל עברנו דרך פואינה צ`פולה ודרך בושטן. בבושטן נמצא הר קרימן, ההר השני בגובהו בקרפטים. בפראדיאל ערכנו סיור בשכונת צ`ופלה, ממנה נשקף נוף מקסים של כל האזור. מסיניה ל-פראדיאל 18 ק"מ. בהמשך נסענו לאזור שלושת הברושים - טרי ברזי - בתים יפים, הרים מושלגים ונוף ממש משגע. חזרה לבסיניה.
ארוחת ערב במסעדת אייריש האוס הנמצאת כ-100 מטר ימינה ממלון סיניה. האוכל טעים, המנות גדולות והעיצוב של המקום יפה.

יום 2: נסענו לכיוון בראשוב דרך פראדיאל. אחרי פראדיאל נכנסנו לחבל טרנסילבניה. נוף פסטורלי, נחלים זורמים, הרים מושלגים, אשוחים גדולים וזקופים שאופיניים לאזור. עברנו בעמק התימיש, האזור שבו היהודים סללו את הכבישים בזמן מלחמת העולם השניה. נכנסנו לברשוב דרך אזור התעשייה. בכניסה לברשוב מצד ימין יש שכונת וילות של רומנים שעבדו בארץ ומהכסף שהרוויחו בנו בתים גדולים ומפוארים. כמובן שליד כל וילה כזאת עומדת גם מכונית מפוארת. באזור זה שני היפרים גדולים של רשתות נפוצות ברומניה "סלגרוס" ו-"מטרו". בראשוב שוכנת 870 מטרים מעל פני הים. העיר בראשוב שימשה מרכז רוחני וכלכלי של המיעוט הגרמני ברומניה. עברנו על-יד סטרדה לונגה, הרחוב הארוך ביותר והצר ביותר ברומניה. הגענו לכנסיה השחורה, שנבנתה בסגנון גותי גרמני והתפילות מתנהלות בה בגרמנית. השם ניתן לה לאחר ששרפה שפרצה בה במאה ה-17 השחירה את קירותיה, והצבע השחור נשאר בה במשך כל השנים. לפני כשנתיים ניקו אותה וכיום היא כבר לא שחורה. עברנו דרך בית המשפט, בית המועצה המחוזית, הפרקליטות, בית התיאטרון החדש בו מוצגים מחזות בגרמנית. טיילנו ונחנו במדרחוב היפה. עיירה ציורית עם אווירת ימי הביינים. לאחר 13 ק"מ של נסיעה עלינו לגובה של 1300 מטר והגענו אל פואינה בראשוב, אתר נופש וסקי הנמצא בתוך יער.
ביציאה מהאתר הכביש מתפצל, נסענו בנתיב הימני, דרך כביש צר ונוף יפה. בעצם יצאנו מפואינה בראשוב דרך שכונת רישנו, משם לרשנוב בכביש 73, טוחני נוי ומשם לבראן, לביקור במצודת בראן, טירתו של דראקולה האגדי. הטירה נבנתה בין השנים 1377-1382 על סלע בגובה 60 מטר. כיום הטירה משמשת כמוזיאון של אמנות ימי הביניים. הטירה ממוקמת 45 ק"מ מסיניה. בערב ביקור בקזינו מקסים, ממלון סיניה ימינה כ-150 מטר. בקזינו הזה היה שותף עופר מקסימוב אחיה של אתי אלון המפורסמת. בקזינו זה התנפלו על מקסימוב ה"נינג`ות" תפסו אותו והסגירו אותו לארץ.

יום 3: נסיעה לכיוון סיגישווארה (רוזנשטט)- 175 ק"מ מסיניה. בתים מרשימים, רחובות צרים עם כנסיות ומגדלי ביצורים בכל פינה. במרכז העיר מתנשא מבצר שנבנה בתחילת המאה ה-19 ונשתמר טוב יותר מכל שאר הטירות הנמצאות בטרנסילבניה. מצודת דרקולה נבנתה על צוק צר וסלעי כדי להגן על המעברים בין ההרים. המצודה הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי או"נסקו והיא נחשבת למצודה המאוכלסת היפה ביותר באירופה. מסיגישווארה בדרך ארוחת ערב וחזרה לסיניה.

יום 4: בקרנו בסיניה בארמון פלאש המרהיב ביופיו, ארמון הקיץ שבנה המלך הרומני קרול הראשון בשנים 1873-1883. כיום משמש הארמון כמוזיאון לאמנות ומכיל אוספים של כלי נשק, שטיחים ורהיטים של קרול הראשון. בארמון 106 חדרים הבנויים מ-40 סוגים שונים של עץ. עבודות העץ ופתוחי העץ מדהימים ביופים. בימים שני ושלישי הארמון סגור כי מנגבים את האבק ומטפלים בעץ. הארמון נחשב לאחד מהמונומנטים הארכיטקטוניים החשובים ברומניה, ומקיף אותו גן פעיל ומטופח שבמרכזו זורמת מזרקה. פלאש היתה הטירה הראשונה באירופה שהותקנו בה תאורה חשמלית וחימום מרכזי.מסיניה נסענו ל-פלויישט, ופנינו לכיוון BAICOI. באזור זה אדם קם בבוקר ומוצא נפט בחצר. הנפט שייך לממשלה, הממשלה לוקחת את הנפט ומשלמת על כך פיצוי חודשי. עברנו בדרך כפר של צוענים, "שכונת פחונים" - עוני משווע ולכלוך. מ-BAICOI פנינו שמאלה (מסומן במפה ככביש לבן) לכיוון מכרה המלח בסאלניק- מכרה המלח הגדול באירופה. נפתח רק לפני שנתיים לקהל הרחב. ירדנו ב"מעלית" במהירות של דקה וחצי, 220 מטרים לבטן האדמה. גובה המכרה 90 מטר, קירות המלח נחתכים בדיסק, וצריך לטעום כדי להאמין שזה מלח. טיילנו באולמות גדולים, יש שם פסלים ממלח, מגרש כדור-רגל ובית-חולים קטן שמגיעים אליו חולי אסטמה, סינוסיטיס ובעיות כלי נשימה. אומרים שאם מגיעים למקום במשך שלוש שנים רצופות, כל פעם לעשרה ימים וכל יום יושבים שם ארבע שעות, נרפאים מהאסטמה. פגשנו במקום אם שישבה עם בנה והיא סיפרה לנו שמצבו של בנה היה קשה והם היו איתו אצל הרבה רופאים ומצבו הלך והדרדר, ומאז שהם כאן מצבו ממש הולך ומשתפר. הטמפרטורה במערה קבועה - 13 מעלות. בנסיעה חזור - לאחר 80 ק"מ הגענו חזרה לסיניה.

יום 5: נסענו לבראשוב, מבראשוב לכיוון ג`ורג` הקדוש, עיר תעשייתית שאין בה אבטלה. 99% מהתושבים הונגרים, ומתפרנסים מהתעשיה בעיר. פנינו לכיוון טושנט בכביש E578, אזור של מעיינות מרפא וטעמנו מנביעה של מי מעיין. לאזור זה מגיעים חולי לב וכלי דם. חזרנו דרך פיקסט, כפר נחשל. עלינו לשמורת הטבע סט אנה. בשמורה זו יש עדיין דובים, הם משוטטים חופשי בשמורה, יוצאים עם רדת החשכה. בשמורה ירדנו לאגם אנה הקדושה, אגם שנוצר מלבה. יש כאן עדיין לבה פעילה בתחתית האגם. בגלל המים המינרליים שבאדמה, עצי האשוח בשמורה ובדרך אליה גבוהים, ישרים ויש להם שני צבעים.
ארוחת ערב במסעדה וחזרה לסיניה.


יום 6: נסענו לפרידיאל, פרידיאל רשנוב (מסומן במפה ככביש לבן) מספר 73, ברן ומעבר ברן. נוף מקסים, בתים יפים, נסענו לכיוון עמק דימבוביצה, והלכנו בקניון בכביש צר בין שני הרים כאשר נהר זורם לצדינו ורוח נעימה מנשבת. מכאן נסענו לכפר מואצ`ו. בכניסה לכפר התחלקנו לעגלות רתומות לסוסים ונסענו למסעדה בכפר לארוחת צהריים רומנית טיפוסית- צ`ורבה, ממליגה ויין מקומי, צוייקה, העשוי משזיפים ואלכוהול בריכוז מאוד גבוה, ריחני במקצת וחריף, המוכר אצלנו יותר בשם היוגוסלבי "שליבוביץ". הכפר משמש ככפר נופש, בתים גדולים ומפוארים והרבה חדרים להשכרה. ממואצ`ו נסענו לכיוון פונדטה לתצפית מרהיבה, נוף מקסים, הרים מושלגים, חגיגה לעיניים.
אכלנו ארוחת ערב במלון ונסענו חזרה לסיניה .

יום 7: בבוקר נסענו לעיר הבירה- בוקרשט. בכניסה לעיר כביש עם ארבעה נתיבים, המהירות המותרת 40 קמ"ש. משטרה לאורך כל הדרך וכיוון שהקנסות בגובה של משכורת ממוצעת, לא עוברים את המהירות המותרת, דבר היוצר פקקים ארוכים בכניסה לעיר. עצרנו לחניה על-יד מלון פארק. דרך מלון זה, בתאום עם צ`אושסקו, היו מעלים לארץ יהודים מרוסיה. העיר היא של תרבות ובידור. בעיר 47 מוזיאונים, 47 אוניברסיטאות, 30 בתי קזינו, פארקים רבים.
פריז של מזרח אירופה !

ערכנו סיור פנורמי בעיר, באתרים הבאים:

• מרכז הירידים (מבנה עגול)
• שער הנצחון שנבנה לפי הדגם של שער הנצחון בפריז, לזכר החיילים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. על קשתו מצויירים סמלי המחוזות הרומנים. ברומניה 40 מחוזות.
• נסענו לכיכר ויקטוריה דרך רחוב ויקטוריה, הרחוב הארוך ביותר בבוקרשט. מכיכר ויקטוריה יוצאים רחובות חשובים בצורת כוכב לכל הכיוונים.
• מוזיאון המוסיקה (מבנה עגול).
• קזינו ויקטוריה, כאן היה בנין הגסטפו במלחמת העולם השניה.
• כיכר המהפכה. בכיכר נמצא בית הסקוריטטה, ארמון המלך ועוד משרדי ממשלה.
• שדרת מגרו - שדרה רחבה עם הרבה חנויות ובתי קפה. כאן חצינו את נהר הדימבוביצה שראינו בטיול צפונית לסיניה.
• ארמון העם וארמון הפרלמנט- המבנה הגרנדיוזי שבנה צ`אושסקו עבור הממשלה הקומוניסטית הוא השני בגודלו בעולם אחרי הפנטגון. ללא ספק, מבנה מרשים מאוד. בנו אותו 25,000 איש. 700 אדריכלים היו שותפים בתכנון. במבנה 3500 חדרים, המכילים מאות משרדים, אולמות כנסים וחדרי ועידות. מהבנין יש מעברים תת קרקעיים לכל בוקרשט. עד היום, חוץ מראש הממשלה, אף אחד לא ביקר עדיין במעברים האלה. הבנין מוגן מפני רעידות אדמה בדרגת 10 בסולם ריכטר. במבנה אין מזגנים, צ`אושסקו פחד שהמזגנים ירעילו אותו. הכל במבנה תוצרת רומניה. כאשר הבנין היה כמעט גמור צ`אושסקו נתפס והוצא להורג, ב-2/12/1989.
• בית הכנסת "קוראל" הגדול והחשוב בבוקרשט. נבנה על-ידי יהודים ספרדים.
• כיכר הטייסים- במרכז אנדרטה גדולה ומרשימה.
• בנין הטלוויזיה. בזמנו של צ`אושסקו הטלוויזיה היתה משדרת לעם 15 דקות ביום בלבד, כדי שהעם לא ידע מה קורה בעולם. בזמן שתפסו את צ`אושסקו, אנשי הסקוריטטה כמעט השתלטו על המבנה. הם כבר הצליחו להכנס לחצר של הבנין ואם זה היו מצליחים, זה היה מביא למפנה במהפכה.

מכאן נסענו עם נלו לשדה התעופה ובטיסה חזרה הביתה.


לחץ לציפיה במצגת
WONDERFUL ROMANIA


חזרה לדף מסלולים מומלצים